בקול רם
דיבור, הוא הדרך המקובלת ביותר בה אנשים יוצרים קשר ביניהם.
מילים, הן יצירה של אותיות מצורפות.
בכל אופן קסם אחר.
ב-נ׳, הנתינה, ה-ל׳ הגבוהה ברוח נוגעת, ה-ע׳, מלמדת על אינטימיות כך לכל אות משמעות משלה.
.
אמירת מילים בקול רם מפזרת אנרגיה עוצמתית.
החיים והמוות ביד הלשון.
גבולות, מדי יום ביומו ויש אומרים נחניתנים למעבר חוזר.
במשנה בפרקי אבות אנו למדים: סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה.
שלמה המלך כתב במשלי:"גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב".
אפשר אמנם להבין שעדיף לשתוק מלדבר אבל אני חושב שכוונת החכמים הייתה להראות לנו כמה הוא כוחה של המילה כמה עדיף לחשוב לפני שמדברים.
"אִסְתְרָא בִלְגינָא קיש קיש קָרְיָא", הוא פתגם בארמית שאומר כי מטבע יחיד בקנקן, מרעיש ומקשקש כמו שקמטבעות.
ביטוי זה נחשב לאדם המרבה בדיבור, לעומת עשייה מעט.
זריקת מילים באוויר ללא מחשבה או כוונה, משולה לכתיבה על הקרח.
אנו יוצקים אל תוך המילים רגש ומשמעות, והטעם שנשאר לנו בפה, חמוץ או מתוק ranking עם בחירת מילים וטונציה.
כמובן, יש כאלה בדרכנו, שהמילים יקרות משישהיקה אומרת את הכל.
בברכת
שקילת מילים ושימור אנרגטי.
נועה תם
מספר תג